אחד המהלכים הפדגוגיים המרכזיים של בית ספרנו הוא יישום גישה ללמידה/הוראה הנקראת למידה מבוססת פרויקטים (PBL – Project Based Learning). עבודה תהליכית על פרויקטים אינה דבר חדש בשיח החינוכי. גם כיום, נמצא בבתי הספר עדויות רבות לעבודה ברוח זו. בשנים האחרונות זוכה הגישה לעדנה עולמית כאשר בתי ספר בוחרים לא רק לשלב פרויקטים בתכנית הלימודים אלא להפוך את הפרויקטים לדבר המרכזי סביבו מאורגנת הלמידה בבית הספר. הערך המרכזי שבבסיס למידה מבוססת פרויקטים הוא ערך השוויון. הוגי הגישה ביקשו למצוא דרך אשר תזמן ליותר תלמידים, בעלי יכולות מגוונות, חוויית הצלחה בלימודיהם. בעבודה על פרויקט נדרשים התלמידים למגוון כישורים. ביניהם שיתוף פעולה עם עמיתיהם, פתרון בעיות אמיתיות, ניהול זמן וביטוי יצירתיות. כך, אנו מרחיבים את המשימות המוצגות בפני התלמידים לכאלו המחייבות יכולות לימודיות, חברתיות ורגשיות מגוונות. אנו מקפידים להעריך את תלמידינו ברוח זו, המציגה יכולות הובלה, יצירה או יישוב מחלוקות כחשובות לא פחות מיכולות שינון וריכוז. בלמידה מבוססת פרויקטים הלמידה היא תהליכית. תהליך העבודה על פרויקט אורך ויכול להתפרס על פני חודש, חודשיים ואפילו שלושה חודשים, בהתאם לגיל התלמיד. למידה תהליכית מותירה זמן לעיבוד והפנמת התכנים הנלמדים תוך שאנו מאמנים את תלמידינו בסבלנות, תכנון וניהול זמן. למידה משמעותית, כמו מרבית המהלכים המשמעותיים בחיים, מחייבת מאמץ ממושך. לא נתפלא אם את שלמדו הילדים בין לילה הם גם מאבדים באותה המהירות. בכל פרויקט נמצא הוראת עמיתים בלב תהליך הלמידה. התלמידים חוקרים גוף ידע מסוים בקבוצות ומתכננים דרך להעבירו לעמיתיהם. הוראת עמיתים מזמנת חוויה מעצימה של המלמד ולומד כאחד, מפתחת מיומנות עמידה מול קהל ומעוררת סקרנות.
שיאו של הפרויקט הוא הפקת תוצר בעל משמעות בעולם האמיתי. הלמידה יוצאת מגבולות הכיתה וחוברת הלימוד ומוצאת ערך גם בעולם שמחוץ לבית הספר. התוצר יכול לקבל ממשות במגוון דרכים: מתוצר פיזי שניתן להחזיק ביד (יצירת אומנות פלסטית, כרזה, ספר וכד'), דרך תוצר וירטואלי (אתר אינטרנט, סרט וידאו, תוכנת מחשב וכד') ועד תוצר בין אישי (הצגה, סיור, מחול וכד'). מגוון התוצרים האפשריים רחב מאד ואנו מתאימים אותו לנושא הנלמד ולאפשרויות הטכניות המצויות בידינו. עבודה על תוצר מחייבת מגוון יכולות מהתלמידים כמו יצירתיות, יכולת טכנית והכוח להתגבר על אתגרים מהעולם האמיתי. היא גם מאפשרת לתלמידים לקחת חלק פעיל בעיצוב תהליך הלמידה על ידי קבלת החלטות על טיבו ומאפייניו של התוצר.
מאפיין נוסף של למידה מבוססת פרויקטים הוא הניסיון לשלב בין מספר תחומי דעת. נושא הפרויקט מוגדר לרוב בצורת שאלה, שאת התשובה לה נבקש לאורך הפרויקט. שאלה זו, כשהיא מנוסחת בצורה פתוחה ומעוררת סקרנות, מזמנת חשיבה היוצאת מתוך ידע מגוון ומחייבת יצירת חיבורים בין מקצועות לימוד שונים. החיבור בין מקצועות מדעי הרוח השונים )דוגמת עברית, תנ"ך, מולדת( הוא מתבקש, אך אנו שואפים ליצור חיבורים גם לתחומי דעת מרוחקים יותר כמו מדעי הטבע, מתמטיקה ואומנות. בדרך זו נרצה לקדם את היכולת של התלמידים שלנו בהתמודדות עם שאלות מורכבות הנוגעות במספר תחומים.
לאורכו של התהליך שזור תהליך משוב ורפלקציה מתמיד. את עיקר המשוב על עבודתם מקבלים התלמידים מעמיתיהם, כאשר המשוב מהמורה הוא רק חלק מהמשוב המתקבל. התלמידים מתבקשים לשפר את עבודתם לאור המשוב שקיבלו כך שהם לומדים לקבל משוב, לתת משוב, לברור וליישם את העצות שקיבלו. התהליך מזמן את התלמידים להתבוננות פנימית רבה ולמחשבה מעמיקה על תהליך הלמידה. לאחר הצגת התוצר בבוקר הפרויקטים אנו עוברים לתהליך רפלקטיבי בו מתבקשים התלמידים להעריך את תפקודם בפרויקט. במסגרת מהלך זה מתקיימת שיחה אישית עם מחנך הכיתה, כהכנה לקראת מפגשי סיכום השליש עם ההורים.
הוראה מבוססת פרויקטים מאפשרת למורה ליזום, ליצור ולהיות משמעותי לתלמידיו אולם גם מחייבת השקעה, תכנון ואחריות. אבקש לבטא הערכה רבה למורי בית הספר אשר לקחו על עצמם ללמד במקום בו מעטים לימדו לפניהם ולמצוא את הדרך לעולמות פדגוגיים חדשים ומרתקים.
רוצים להתרשם בעצמכם?
Comments